1 | וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ מֵפִיחַ אִיּוּמִים וָרֶצַח נֶגֶד תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן. הוּא בָּא אֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל |
2 | וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אִגְּרוֹת לְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּדַמֶּשֶׂק, כְּדֵי שֶׁיֶּאֱסֹר בִּכְבָלִים אֶת מִי שֶׁיִּמְצָא מִן הַמַּחֲזִיקִים בַּדֶּרֶךְ הַהִיא, הֵן גְּבָרִים וְהֵן נָשִׁים, וְיָבִיא אוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם. |
3 | בְּעֵת שֶׁהָלַךְ וְהִתְקָרֵב לְדַמֶּשֶׂק, פִּתְאוֹם נָגַהּ סְבִיבוֹ אוֹר מִן הַשָּׁמַיִם. |
4 | הוּא נָפַל אַרְצָה וְשָׁמַע קוֹל אוֹמֵר אֵלָיו: "שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה תִּרְדְּפֵנִי?" |
5 | שָׁאַל שָׁאוּל: "מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?" |
6 | אֲבָל קוּם לֵךְ הָעִירָה וְיֵאָמֵר לְךָ מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת." |
7 | הָאֲנָשִׁים הַנּוֹסְעִים אִתּוֹ עָמְדוּ אִלְּמִים. הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל, אַךְ לֹא רָאוּ אִישׁ. |
8 | שָׁאוּל קָם מִן הָאָרֶץ וּכְשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו לֹא רָאָה דָּבָר. הֶחֱזִיקוּ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְדַמֶּשֶׂק. |
9 | בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא רָאָה בְּעֵינָיו וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה. |
10 | בְּדַמֶּשֶׂק הָיָה תַּלְמִיד אֶחָד, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, וְהָאָדוֹן אָמַר אֵלָיו בְּמַרְאֵה חָזוֹן: "חֲנַנְיָה!" |
11 | אָמַר אֵלָיו הָאָדוֹן: "קוּם לֵךְ אֶל הָרְחוֹב הַנִּקְרָא יָשָׁר וּבַקֵּשׁ בְּבֵית יְהוּדָה אִישׁ טַרְסִי, שָׁאוּל שְׁמוֹ. הִנֵּהוּ מִתְפַּלֵּל |
12 | וּבְחָזוֹן רָאָה אִישׁ, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, נִכְנָס וְשָׂם עָלָיו אֶת יָדָיו כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שׁוּב." |
13 | הֵשִׁיב חֲנַנְיָה: "אֲדוֹנִי, שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּים עַל הָאִישׁ הַזֶּה, כַּמָּה רָעוֹת עָשָׂה לִקְדוֹשֶׁיךָ בִּירוּשָׁלַיִם. |
14 | וְגַם פֹּה יֵשׁ לוֹ סַמְכוּת מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לֶאֱסֹר אֶת כָּל הַקּוֹרְאִים בְּשִׁמְךָ." |
15 | אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: "לֵךְ, כִּי כְּלִי נִבְחָר הוּא לִי לָשֵׂאת אֶת שְׁמִי לִפְנֵי גּוֹיִם וּמְלָכִים וְלִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
16 | וַאֲנִי אַרְאֶה לוֹ כַּמָּה עָלָיו לִסְבֹּל לְמַעַן שְׁמִי." |
17 | הָלַךְ חֲנַנְיָה וְנִכְנַס לַבַּיִת; הוּא סָמַךְ עָלָיו יָדַיִם וְאָמַר: "שָׁאוּל, אָחִי. הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ שֶׁנִּרְאָה אֵלֶיךָ בְּדֶרֶךְ בּוֹאֲךָ שְׁלָחַנִי כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה שׁוּב וְתִמָּלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ." |
18 | מִיָּד נָפְלוּ מֵעֵינָיו כְּמוֹ קַשְׂקַשִֹים וְנִפְקְחוּ עֵינָיו. הוּא קָם וְנִטְבַּל, |
19 | וּלְאַחַר שֶׁאָכַל הִתְחַזֵּק. |
20 | וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ הִכְרִיז עַל יֵשׁוּעַ בְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים. |
21 | נִדְהֲמוּ כָּל הַשּׁוֹמְעִים וְאָמְרוּ: "הֲרֵי זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עָשָׂה שַׁמּוֹת בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים בַּשֵּׁם הַזֶּה וּלְמַטָּרָה זֹאת בָּא הֵנָּה, לַהֲבִיאָם בִּכְבָלִים אֶל הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים." |
22 | בְּרַם שָׁאוּל נִתְמַלֵּא בְּיֶתֶר כֹּחַ וְהֵבִיךְ אֶת הַיְּהוּדִים הַגָּרִים בְּדַמֶּשֶׂק בְּהוֹכִיחוֹ כִּי זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ. |
23 | כַּעֲבֹר זְמַן נִכָּר נוֹעֲצוּ יְהוּדִים אֵלֶֹה לַהֲמִיתוֹ, |
24 | אַךְ מְזִמָּתָם נוֹדְעָה לְשָׁאוּל. מֵאַחַר שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַשְּׁעָרִים יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי לְהָרְגוֹ, |
25 | לָקְחוּ אוֹתוֹ הַתַּלְמִידִים בַּלַּיְלָה וְהוֹרִידוּהוּ בְּסַל מִן הַחוֹמָה. |
26 | כַּאֲשֶׁר בָּא שָׁאוּל לִירוּשָׁלַיִם וְנִסָּה לְהִלָּווֹת אֶל הַתַּלְמִידִים פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא תַּלְמִיד. |
27 | לָקַח אוֹתוֹ בַּר־נַבָּא וֶהֱבִיאוֹ אֶל הַשְּׁלִיחִים. הוּא סִפֵּר לָהֶם כֵּיצַד רָאָה שָׁאוּל בַּדֶּרֶךְ אֶת הָאָדוֹן, שֶׁגַּם דִּבֵּר אֵלָיו, וְכֵיצַד בְּדַמֶּשֶׂק דִּבֵּר בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ. |
28 | אַחֲרֵי כֵן הָיָה שָׁאוּל אִתָּם, יוֹצֵא וּבָא בִּירוּשָׁלַיִם וּמְדַבֵּר בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ. |
29 | הוּא דִּבֵּר וְגַם הִתְוַכֵּחַ עִם הַיְּהוּדִים הַיְּוָנִים וְהֵם נִסּוּ לַהֲמִיתוֹ. |
30 | כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לָאַחִים הוֹרִידוּהוּ לְקֵיסַרְיָה וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ אֶל טַרְסוֹס. |
31 | בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה שָׁלוֹם לַקְּהִלָּה בְּכָל יְהוּדָה וְהַגָּלִיל וּבְשׁוֹמְרוֹן; הִיא נִבְנְתָה וְהִתְהַלְּכָה בְּיִרְאַת יהוה, וְגָדְלָה בְּמִסְפָּר בְּעִדּוּד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. |
32 | כַּאֲשֶׁר סָבַב כֵּיפָא בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת יָרַד גַּם אֶל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁגָּרוּ בְּלוֹד. |
33 | שָׁם מָצָא אִישׁ, אַיְנֵאַס שְׁמוֹ, וְהוּא מְשֻׁתָּק וְשׁוֹכֵב בַּמִּטָּה זֶה שְׁמוֹנֶה שָׁנִים. |
34 | אָמַר אֵלָיו כֵּיפָא: "אַיְנֵאַס, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מְרַפֵּא אוֹתְךָ! קוּם וְסַדֵּר אֶת מִטָּתְךָ!" הוּא קָם מִיָּד. |
35 | רָאוּ אוֹתוֹ כָּל תּוֹשָׁבֵי לוֹד וְהַשָּׁרוֹן וּפָנוּ אֶל הָאָדוֹן. |
36 | בְּיָפוֹ הָיְתָה תַּלְמִידָה וּשְׁמָהּ טָבִיתָא, כְּלוֹמַר צְבִיָּה, וְהִיא רַבַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמַרְבָּה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. |
37 | בַּיָּמִים הָהֵם חָלְתָה וָמֵתָה, וּלְאַחַר שֶׁרְחָצוּהָ שָׂמוּ אוֹתָה בַּחֲדַר הָעֲלִיָּה. |
38 | כֵּיוָן שֶׁלּוֹד קְרוֹבָה לְיָפוֹ וְהַתַּלְמִידִים שָׁמְעוּ כִּי כֵּיפָא שָׁם, שָׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְהַפְצִיר בּוֹ שֶׁיְּמַהֵר לָבוֹא אֲלֵיהֶם. |
39 | כֵּיפָא קָם וְהָלַךְ אִתָּם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הִכְנִיסוּהוּ אֶל הָעֲלִיָּה, וְכָל הָאַלְמָנוֹת עָמְדוּ לְיָדוֹ בּוֹכִיּוֹת וְהֶרְאוּ לוֹ כֻּתֳּנוֹת וּבְגָדִים שֶׁעָשְׂתָה צְבִיָּה בְּעוֹדָהּ עִמָּהֶן. |
40 | הוֹצִיא כֵּיפָא אֶת כֻּלָם הַחוּצָה, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַגּוּפָה אָמַר: "טָבִיתָא, קוּמִי!" הִיא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת כֵּיפָא יָשְׁבָה. |
41 | הוּא הוֹשִׁיט אֵלֶיהָ אֶת יָדוֹ וְהֵקִים אוֹתָהּ. אָז קָרָא לַקְּדוֹשִׁים וְלָאַלְמָנוֹת וְהִצִּיג אוֹתָהּ חַיָּה לִפְנֵיהֶם. |
42 | הַדָּבָר נוֹדַע בְּכָל יָפוֹ וְרַבִּים הֶאֱמִינוּ בָּאָדוֹן. |
43 | אַחֲרֵי כֵן נִשְׁאַר כֵּיפָא בְּיָפוֹ יָמִים רַבִּים אֵצֶל אִישׁ אֶחָד שֶׁהִתְפַּרְנֵס מֵעִבּוּד עוֹרוֹת, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ. |