| 1 | וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, עוֹד לֵךְ אֱהַב־אִשָּׁה, אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת; כְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם, פֹּנִים אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים׃ |
| 2 | וָאֶכְּרֶהָ לִּי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף; וְחֹמֶר שְׂעֹרִים וְלֵתֶךְ שְׂעֹרִים׃ |
| 3 | וָאֹמַר אֵלֶיהָ, יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי, לֹא תִזְנִי, וְלֹא תִהְיִי לְאִישׁ; וְגַם־אֲנִי אֵלָיִךְ׃ |
| 4 | כִּי יָמִים רַבִּים, יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר, וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה; וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים׃ |
| 5 | אַחַר, יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִקְשׁוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם; וּפָחֲדוּ אֶל־יְהוָה וְאֶל־טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׃ פ |