| 1 | בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה, בִּשְׁלֹח אֹתוֹ, סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ׃ |
| 2 | בָּעֵת הַהִיא, דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ לֵאמֹר, לֵךְ, וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ, וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ; וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף׃ ס |
| 3 | וַיֹּאמֶר יְהוָה, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף; שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת, עַל־מִצְרַיִם וְעַל־כּוּשׁ׃ |
| 4 | כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אֶת־שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת־גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף; וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם׃ |
| 5 | וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ; מִכּוּשׁ מַבָּטָם, וּמִן־מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם׃ |
| 6 | וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה־כֹה מַבָּטֵנוּ, אֲשֶׁר־נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה, לְהִנָּצֵל, מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ׃ ס |