| 1 | אַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף יֵשׁוּעַ לְהֵרָאוֹת אֶל תַּלְמִידָיו לְיַד יָם טְבֶרְיָה. הוּא הוֹפִיעַ בְּדֶרֶךְ זֹאת: |
| 2 | שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְתֹאמָא הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס הָיוּ יַחַד עִם נְתַנְאֵל מִקָּנָה שֶׁבַּגָּלִיל וְעִם בְּנֵי זַבְדַּי וּשְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו. |
| 3 | אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: "אֲנִי הוֹלֵךְ לָדוּג." |
| 4 | עִם בֹּקֶר עָמַד יֵשׁוּעַ עַל הַחוֹף, אַךְ הַתַּלְמִידִים לֹא הִכִּירוּ שֶׁזֶּה יֵשׁוּעַ. |
| 5 | אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "בָּנַי, אֵין לָכֶם דָּגִים?" |
| 6 | אָמַר לָהֶם: "הַשְׁלִיכוּ אֶת הָרֶשֶׁת בְּצִדָּהּ הַיְמָנִי שֶׁל הַסִּירָה וְתִמְצְאוּ." הֵם הִשְׁלִיכוּ וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ מֵרֹב דָּגִים. |
| 7 | הֵגִיב הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עַל יֵשׁוּעַ וְאָמַר לְכֵיפָא: "זֶה הָאָדוֹן!" כַּאֲשֶׁר שָׁמַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא שֶׁזֶּה הָאָדוֹן, לָבַשׁ אֶת בִּגְדוֹ הַחִיצוֹן, כִּי גֵּווֹ הָיָה חָשׂוּף, וְהֵטִיל עַצְמוֹ לַיָּם. |
| 8 | אַךְ יֶתֶר הַתַּלְמִידִים בָּאוּ בַּסִּירָה הַקְּטַנָּה כְּשֶׁהֵם גּוֹרְרִים אֶת הָרֶשֶׁת עִם הַדָּגִים, כִּי לֹא הָיוּ רְחוֹקִים מִן הַחוֹף אֶלָּא כְּמֵאָה מֶטֶר. |
| 9 | כַּאֲשֶׁר עָלוּ לַחוֹף רָאוּ גֶּחָלִים עֲרוּכוֹת וְדָגִים מֻנָּחִים עֲלֵיהֶן, וְלֶחֶם. |
| 10 | אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הָבִיאוּ מִן הַדָּגִים אֲשֶׁר לְכַדְתֶּם כָּעֵת." |
| 11 | עָלָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וּמָשַׁךְ אֶת הָרֶשֶׁת אֶל הַחוֹף וְהִיא מְלֵאָה דָּגִים גְּדוֹלִים, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלוֹשָׁה, וְאַף שֶׁהָיוּ רַבִּים כָּל כָּךְ לֹא נִקְרְעָה הָרֶשֶׁת. |
| 12 | אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "בּוֹאוּ, אִכְלוּ!" אַף אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים לֹא הֵעֵז לִשְׁאֹל אוֹתוֹ "מִי אַתָּה?", כִּי יָדְעוּ שֶׁהוּא הָאָדוֹן. |
| 13 | נִגַּשׁ יֵשׁוּעַ, לָקַח אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לָהֶם וְכֵן גַּם אֶת הַדָּגִים. |
| 14 | זֹאת הָיְתָה הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שֶׁיֵּשׁוּעַ הִתְגַּלָּה לַתַּלְמִידִים אַחֲרֵי קוּמוֹ מִן הַמֵּתִים. |
| 15 | לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ אָמַר יֵשׁוּעַ לְשִׁמְעוֹן כֵּיפָא: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מֵאֵלֶּה?" |
| 16 | שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" |
| 17 | שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" |
| 18 | אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, כְּשֶׁהָיִיתָ יוֹתֵר צָעִיר חָגַרְתָּ אֶת עַצְמְךָ וְהָלַכְתָּ לְאָן שֶׁרָצִיתָ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר תִּזְקַן תִּפְרֹשׂ אֶת יָדֶיךָ וְאַחֵר יַחְגָּרְךָ וְיוֹבִיל אוֹתְךָ אֶל אֲשֶׁר אֵינְךָ רוֹצֶה." |
| 19 | זֹאת אָמַר בְּרָמְזוֹ עַל אֹפֶן הַמָּוֶת שֶׁיְּכַבֵּד בּוֹ אֶת הָאֱלֹהִים. לְאַחַר אָמְרוֹ זֹאת אָמַר אֵלָיו: "לֵךְ אַחֲרַי!" |
| 20 | כֵּיפָא פָּנָה וְרָאָה אֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עַל יֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם - זֶה שֶׁגַּם נִשְׁעַן עַל לִבּוֹ בְּעֵת הַסְּעוּדָה וְשָׁאַל "אֲדוֹנִי, מִי הוּא הַמַּסְגִּיר אוֹתְךָ?". |
| 21 | כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ כֵּיפָא, אָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, וְהוּא מָה?" |
| 22 | הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם רְצוֹנִי שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר עַד בּוֹאִי, מָה אִכְפַּת לְךָ? אַתָּה לֵךְ אַחֲרַי!" |
| 23 | לָכֵן נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר הַזֶּה בְּקֶרֶב הָאַחִים שֶׁהַתַּלְמִיד הַהוּא לֹא יָמוּת. אוּלָם יֵשׁוּעַ לֹא אָמַר לוֹ שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לָמוּת, אֶלָּא "אִם רְצוֹנִי שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר עַד בּוֹאִי, מָה אִכְפַּת לְךָ?" |
| 24 | זֶהוּ הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר מֵעִיד עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲשֶׁר כָּתַב אוֹתָם, וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁעֵדוּתוֹ אֱמֶת. |
| 25 | יֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, וְאִלּוּ נִכְתְּבוּ בִּמְפֹרָט חוֹשְׁבַנִי שֶׁהָעוֹלָם עַצְמוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָכִיל אֶת הַסְּפָרִים הַנִּכְתָּבִים. |