| 1 | וַיֵּרַע אֶל־יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה; וַיִּחַר לוֹ׃ |
| 2 | וַיִּתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר, אָנָּה יְהוָה הֲלוֹא־זֶה דְבָרִי, עַד־הֱיוֹתִי עַל־אַדְמָתִי, עַל־כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה; כִּי יָדַעְתִּי, כִּי אַתָּה אֵל־חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד, וְנִחָם עַל־הָרָעָה׃ |
| 3 | וְעַתָּה יְהוָה, קַח־נָא אֶת־נַפְשִׁי מִמֶּנִּי; כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי׃ ס |
| 4 | וַיֹּאמֶר יְהוָה, הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ׃ |
| 5 | וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן־הָעִיר, וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר; וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה, וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה, מַה־יִּהְיֶה בָּעִיר׃ |
| 6 | וַיְמַן יְהוָה־אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה, לִהְיוֹת צֵל עַל־רֹאשׁוֹ, לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ; וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל־הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה׃ |
| 7 | וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת, בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת; וַתַּךְ אֶת־הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ׃ |
| 8 | וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ, וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית, וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל־רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף; וַיִּשְׁאַל אֶת־נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי׃ |
| 9 | וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־יוֹנָה, הַהֵיטֵב חָרָה־לְךָ עַל־הַקִּיקָיוֹן; וַיֹּאמֶר הֵיטֵב חָרָה־לִי עַד־מָוֶת׃ |
| 10 | וַיֹּאמֶר יְהוָה, אַתָּה חַסְתָּ עַל־הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא־עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ; שֶׁבִּן־לַיְלָה הָיָה וּבִן־לַיְלָה אָבָד׃ |
| 11 | וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה; אֲשֶׁר יֶשׁ־בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא־יָדַע בֵּין־יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה רַבָּה׃ |