| 1 | וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל־מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה, וְכָל־מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל־הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר־הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת־מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עַד־עָבְרָנוּ; (עָבְרָם); וַיִּמַּס לְבָבָם, וְלֹא־הָיָה בָם עוֹד רוּחַ, מִפְּנֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל׃ ס |
| 2 | בָּעֵת הַהִיא, אָמַר יְהוָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ, עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים; וְשׁוּב מֹל אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית׃ |
| 3 | וַיַּעַשׂ־לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים; וַיָּמָל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל־גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת׃ |
| 4 | וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־מָל יְהוֹשֻׁעַ; כָּל־הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם׃ |
| 5 | כִּי־מֻלִים הָיוּ, כָּל־הָעָם הַיֹּצְאִים; וְכָל־הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא־מָלוּ׃ |
| 6 | כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָלְכוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַד־תֹּם כָּל־הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה; אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם, לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ |
| 7 | וְאֶת־בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם, אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ; כִּי־עֲרֵלִים הָיוּ, כִּי לֹא־מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ׃ |
| 8 | וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּמּוּ כָל־הַגּוֹי לְהִמּוֹל; וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיוֹתָם׃ פ |
| 9 | וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם, גַּלּוֹתִי אֶת־חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ |
| 10 | וַיַּחֲנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל; וַיַּעֲשׂוּ אֶת־הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ׃ |
| 11 | וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי; בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה׃ |
| 12 | וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת, בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, וְלֹא־הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן; וַיֹּאכְלוּ, מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן, בַּשָּׁנָה הַהִיא׃ ס |
| 13 | וַיְהִי, בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה־אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ, הֲלָנוּ אַתָּה אִם־לְצָרֵינוּ׃ |
| 14 | וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי אֲנִי שַׂר־צְבָא־יְהוָה עַתָּה בָאתִי; וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל־פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ, מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל־עַבְדּוֹ׃ |
| 15 | וַיֹּאמֶר שַׂר־צְבָא יְהוָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ, שַׁל־נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא; וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן׃ |