| 1 | רָאִיתִי חַיָּה עוֹלָה מִן הַיָּם, עֶשֶׂר קַרְנַיִם לָהּ וְשִׁבְעָה רָאשִׁים; עַל קַרְנֶיהָ עֲשָׂרָה כְּתָרִים וְעַל רָאשֶׁיהָ שְׁמוֹת גִּדּוּפִים. |
| 2 | וְהַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי הָיְתָה דּוֹמָה לְנָמֵר, רַגְלֶיהָ כְּרַגְלֵי דֹּב וּפִיהָ כְּפִי אַרְיֵה. וְהַתַּנִּין נָתַן לָהּ אֶת כֹּחוֹ וְאֶת כִּסְאוֹ וְסַמְכוּת רַבָּה. |
| 3 | אֶחָד מֵרָאשֶׁיהָ הָיָה כְּטָבוּחַ לַמָּוֶת, אַךְ מַכַּת הַמָּוֶת אֲשֶׁר לָהּ נִרְפְּאָה וְכָל הָאָרֶץ הִשְׁתּוֹמְמָה עַל הַחַיָּה. |
| 4 | הֵם הִשְׁתַּחֲווּ לַתַּנִּין מִפְּנֵי שֶׁנָּתַן אֶת הַשִּׁלְטוֹן לַחַיָּה, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה בְּאָמְרָם: "מִי כְּמוֹ הַחַיָּה? וּמִי יָכוֹל לְהִלָּחֵם עִמָּהּ?" |
| 5 | נִתַּן לָהּ פֶּה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וּנְאָצוֹת וְנִתְּנָה לָהּ סַמְכוּת לִפְעֹל אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם חֳדָשִׁים. |
| 6 | הִיא פָּתְחָה אֶת פִּיהָ בִּנְאָצוֹת כְּלַפֵּי הָאֱלֹהִים, לְנָאֵץ אֶת שְׁמוֹ וְאֶת מִשְׁכָּנוֹ, אֶת הַשּׁוֹכְנִים בַּשָּׁמַיִם. |
| 7 | נִתַּן לָהּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם הַקְּדוֹשִׁים וּלְנַצְּחָם, וְנִתַּן לָהּ שִׁלְטוֹן עַל כָּל שֵׁבֶט וְעַם וְלָשׁוֹן וְאֻמָּה, |
| 8 | וְיִשְׁתַּחֲווּ לָהּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ שְׁמוֹתֵיהֶם בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶֹה הַטָּבוּחַ מֵהִוָּסֵד תֵּבֵל. |
| 9 | מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא! |
| 10 | הַמְיֻעָד לַשְּׁבִי יֵלֵךְ בַּשְּׁבִי; וְהַמְיֻעָד לֵהָרֵג בַּחֶרֶב יֵהָרֵג בַּחֶרֶב. בָּזֶה סַבְלָנוּת הַקְּדוֹשִׁים וֶאֱמוּנָתָם. |
| 11 | רָאִיתִי חַיָּה אַחֶרֶת עוֹלָה מִן הָאָרֶץ. הָיוּ לָהּ שְׁתֵּי קַרְנַיִם דּוֹמוֹת לְקַרְנֵי שֶׂה וְהִיא דִִּבְּרָה כְּתַנִּין. |
| 12 | אֶת סַמְכוּת הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה הִיא מוֹצִיאָה אֶל הַפֹּעַל לְפָנֶיהָ, וּמְאַלֶּצֶת אֶת הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר מַכַּת הַמָּוֶת שֶׁלָּהּ נִרְפְּאָה. |
| 13 | הִיא עוֹשָׂה אוֹתוֹת גְּדוֹלִים, אֲפִלּוּ עַד כְּדֵי הוֹרָדַת אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה לְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, |
| 14 | וּמַתְעָה אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ עַל־יְדֵי הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר נִתַּן לָהּ לַעֲשׂוֹת לְנֹכַח הַחַיָּה, בְּאָמְרָהּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת צֶלֶם לַחַיָּה אֲשֶׁר הֻכְּתָה מַכַּת חֶרֶב וְחָיְתָה. |
| 15 | גַּם נִתַּן לָהּ לָתֵת רוּחַ לְצֶלֶם הַחַיָּה בְּאֹפֶן שֶׁצֶּלֶם הַחַיָּה גַּם יְדַבֵּר, וְאַף יִגְרֹם לְכָךְ שֶׁיּוּמְתוּ כָּל אֲשֶׁר אֵינָם מִשְׁתַּחֲוִים לְצֶלֶם הַחַיָּה. |
| 16 | וְהִיא גּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁהַכֹּל, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, הָעֲשִׁירִים וְהָעֲנִיִּים, הַחָפְשִׁיִּים וְהָעֲבָדִים, יָשִׂימוּ לָהֶם תָּו עַל יַד יְמִינָם אוֹ עַל מִצְחָם, |
| 17 | כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל אִישׁ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֹּר - אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַתָּו, שֵׁם הַחַיָּה אוֹ מִסְפַּר שְׁמָהּ. |
| 18 | בָּזֹאת הַחָכְמָה. מִי שֶׁבִּינָה לוֹ, יְחַשֵּׁב נָא אֶת מִסְפַּר הַחַיָּה, כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. |