| 1 | שׁוּב הֵחֵל לְלַמֵּד עַל שְׂפַת הַיָּם וְהָמוֹן רַב נֶאֶסְפוּ אֵלָיו. עַל כֵּן יָרַד וְיָשַׁב בְּסִירָה בַּיָּם וְכָל הֶהָמוֹן הָיוּ עַל הַחוֹף לְיַד הַיָּם. |
| 2 | הוּא לִמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשָׁלִים וּבְלַמְּדוֹ אוֹתָם אָמַר לָהֶם: |
| 3 | "שִׁמְעוּ! הִנֵּה יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֹעַ. |
| 4 | כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וּבָאוּ צִפֳּרִים וְאָכְלוּ אוֹתָם. |
| 5 | אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אַדְמַת טְרָשִׁים, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם הַרְבֵּה אֲדָמָה, וּמִהֲרוּ לִצְמֹחַ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֲדָמָה עֲמֻקָּה. |
| 6 | כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ נִצְרְבוּ וּבְאֵין שֹׁרֶשׁ הִתְיַבְּשׁוּ. |
| 7 | אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין הַקּוֹצִים, אַךְ הַקּוֹצִים צָמְחוּ וְהֶחֱנִיקוּ אוֹתָם וְלֹא נָתְנוּ פְּרִי. |
| 8 | אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אֲדָמָה טוֹבָה וְנָתְנוּ פְּרִי עוֹלֶה וְגָדֵל - זֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי מֵאָה." |
| 9 | אָמַר לָהֶם: "מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ, שֶׁיִּשְׁמַע!" |
| 10 | בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ שְׁאָלוּהוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר סְבִיבוֹ, יַחַד עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, עַל דְּבַר הַמְּשָׁלִים. |
| 11 | אָמַר לָהֶם: "לָכֶם נִתַּן סוֹד מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אַךְ לְאוֹתָם שֶׁבַּחוּץ הַכֹּל יִהְיֶה בִּמְשָׁלִים, |
| 12 | לְמַעַן יִרְאוּ רָאֹה וְלֹא יֵדְעוּ וְשָׁמוֹעַ יִשְׁמְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, פֶּן יָשׁוּבוּ וְיִסָּלַח לָהֶם." |
| 13 | הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אֵינְכֶם מְבִינִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה וְאֵיךְ תָּבִינוּ אֶת כָּל הַמְּשָׁלִים? |
| 14 | הַזּוֹרֵעַ זוֹרֵעַ אֶת הַדָּבָר. |
| 15 | וַאֲשֶׁר בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ, בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְרַע הַדָּבָר, אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר בְּשָׁמְעָם בָּא הַשָֹטָן מִיָּד וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר שֶׁנִּזְרַע בָּהֶם. |
| 16 | וְכֵן הַנִּזְרָעִים עַל אַדְמַת טְרָשִׁים אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר בְּשָׁמְעָם אֶת הַדָּבָר מְקַבְּלִים אוֹתוֹ מִיָּד בְּשִׂמְחָה, |
| 17 | אַךְ אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ בְּקִרְבָּם וְרַק לְשָׁעָה יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד; לְאַחַר מִכֵּן, בְּבוֹא צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר, יִכָּשְׁלוּ מִיָּד. |
| 18 | וְהָאֲחֵרִים הֵם הַנִּזְרָעִים בֵּין הַקּוֹצִים; אֵלֶּה הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר, |
| 19 | אֶלָּא שֶׁדַּאֲגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַדּוּחֵי הָעֹשֶׁר וְתַאֲווֹת לִשְׁאָר דְּבָרִים בָּאִים וּמַחֲנִיקִים אֶת הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה פְּרִי. |
| 20 | הַנִּזְרָעִים עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ וְעוֹשִׂים פְּרִי - זֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי מֵאָה." |
| 21 | אָמַר לָהֶם: "הַאִם הַמְּנוֹרָה קַיֶּמֶת כְּדֵי שֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתָהּ תַּחַת כְּלִי אוֹ תַּחַת הַמִּטָּה? הַאִם לֹא יַעֲמִידוּ אוֹתָהּ עַל כַּן? |
| 22 | כִּי אֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה, וְלֹא נִגְנַז דָּבָר אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא לָאוֹר. |
| 23 | מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ, שֶׁיִּשְׁמַע." |
| 24 | עוֹד אָמַר לָהֶם: "שִׂימוּ לִבְּכֶם אֶל מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים. בַּמִּדָּה שֶׁאַתֶּם מוֹדְדִים יִמָּדֵד לָכֶם וְגַם יִוָּסֵף לָכֶם, |
| 25 | כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ." |
| 26 | עוֹד אָמַר: "כָּךְ הִיא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, כְּאִישׁ הַזּוֹרֵעַ זֶרַע בָּאֲדָמָה; |
| 27 | וְיָשֵׁן הוּא וְקָם, לַיְלָה וָיוֹם, וְהַזֶּרַע נוֹבֵט וְגָדֵל וְהָאִישׁ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כֵּיצַד. |
| 28 | מֵאֵלֶיהָ מוֹצִיאָה הָאֲדָמָה פְּרִי: בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הַקָּנֶה, אַחֲרָיו אֶת הַשִּׁבֹּלֶת וְאַחַר כָּךְ אֶת הַחִטָּה מְלוֹא הַשִּׁבֹּלֶת. |
| 29 | וְכַאֲשֶׁר בָּשֵׁל הַפְּרִי יְמַהֵר הָאִישׁ לִשְׁלֹחַ מַגָּל, כִּי הִגִּיעַ הַקָּצִיר." |
| 30 | הוֹסִיף וְאָמַר: "אֵיךְ נְדַמֶּה אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אוֹ בְּאֵיזֶה מָשָׁל נַמְשִׁיל אוֹתָהּ? |
| 31 | כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל הִיא. כַּאֲשֶׁר זוֹרְעִים אוֹתוֹ בָּאֲדָמָה הוּא קָטָן מִכָּל הַזְּרָעִים עֲלֵי אֲדָמוֹת, |
| 32 | אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּזְרַע הוּא צוֹמֵחַ וְנַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִכָּל הַשִֹיחִים וּמוֹצִיא עֲנָפִים גְּדוֹלִים עַד אֲשֶׁר עוֹף הַשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לִשְׁכֹּן בְּצִלּוֹ." |
| 33 | בִּמְשָׁלִים רַבִּים כָּאֵלֶּה דִבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר, כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלוּ לִשְׁמֹעַ, |
| 34 | וּבְלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם; אֲבָל בִּיחִידוּת הִסְבִּיר לְתַלְמִידָיו אֶת הַכֹּל. |
| 35 | בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לְעֵת עֶרֶב, אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ נַעֲבֹר לַצַּד הַשֵּׁנִי. |
| 36 | הֵם עָזְבוּ אֶת הֶהָמוֹן וְלָקְחוּ אֶת יֵשׁוּעַ בַּסִּירָה אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהּ. גַּם סִירוֹת אֲחֵרוֹת הָיוּ אִתּוֹ. |
| 37 | וְהִנֵּה הִתְחוֹלְלָה רוּחַ־סְעָרָה גְּדוֹלָה וְהַגַּלִּים שָׁטְפוּ אֶת הַסִּירָה עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה. |
| 38 | אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה יֵשׁוּעַ יָשֵׁן עַל כַּר בְּיַרְכְּתֵי הַסִּירָה. הֵעִירוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, הַאִם לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲנַחְנוּ טוֹבְעִים?" |
| 39 | הוּא הִתְעוֹרֵר, גָּעַר בָּרוּחַ וְאָמַר אֶל הַיָּם: "דֹּם! הֵרָגַע!" אָז פָּסְקָה הָרוּחַ וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה. |
| 40 | אָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ אַתֶּם פּוֹחֲדִים כָּל כָּךְ? אֵיךְ זֶה שֶׁאֵין לָכֶם אֱמוּנָה?" |
| 41 | הֵם יָרְאוּ יִרְאָה גְּדוֹלָה וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "אִם כֵּן מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם הָרוּחַ וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?" |