| 1 | בְּאַחַד הַיָּמִים שׁוּב נֶאֱסַף עַם רַב וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל. קָרָא יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: |
| 2 | "נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל הֶהָמוֹן, כִּי כְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים הֵם אִתִּי וְאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל. |
| 3 | אִם אֶשְׁלַח אוֹתָם לְבָתֵּיהֶם רְעֵבִים, יִתְעַלְּפוּ בַּדֶּרֶךְ וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁבָּאוּ מֵרָחוֹק." |
| 4 | הֵשִׁיבוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "מֵאַיִן יוּכַל אִישׁ לְהַשְׂבִּיעַ אוֹתָם בְּלֶחֶם פֹּה בַּמִּדְבָּר?" |
| 5 | שָׁאַל אוֹתָם: "כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם?" עָנוּ לוֹ: "שֶׁבַע". |
| 6 | הוּא צִוָּה אֶת הָעָם לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ; לָקַח אֶת שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וּלְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ וּבָצַע, נָתַן לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ, וְהֵם הִגִּישׁוּ לָעָם. |
| 7 | גַּם כַּמָּה דָּגִים קְטַנִּים הָיוּ לָהֶם. בֵּרַךְ עֲלֵיהֶם וְאָמַר לְהַגִּישׁ גַּם אֶת אֵלֶּה. |
| 8 | הֵם אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ. אַחֲרֵי כֵן אָסְפוּ שִׁבְעָה סַלִּים מְלֵאִים מָנוֹת נוֹתָרוֹת. |
| 9 | מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים. הוּא שִׁלַּח אוֹתָם |
| 10 | וּמִיָּד נִכְנַס לַסִּירָה עִם תַּלְמִידָיו וְעָבַר אֶל אֵזוֹר דַּלְמָנוּתָא. |
| 11 | יָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְהֵחֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ אִתּוֹ, וּכְדֵי לְנַסּוֹת אוֹתוֹ בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם. |
| 12 | נֶאֱנַח יֵשׁוּעַ בְּרוּחוֹ וְאָמַר: לָמָּה הַדּוֹר הַזֶּה מְבַקֵּשׁ אוֹת? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם יִנָּתֵן אוֹת לַדּוֹר הַזֶּה! |
| 13 | עָזַב אוֹתָם, חָזַר לַסִּירָה וְהִפְלִיג לַצַּד הַשֵּׁנִי. |
| 14 | הַתַּלְמִידִים שָׁכְחוּ לָקַחַת לֶחֶם וּבַסִּירָה הָיְתָה לָהֶם רַק כִּכַּר לֶחֶם אַחַת. |
| 15 | הִזְהִיר אוֹתָם בְּאָמְרוֹ: "שִׂימוּ לִבְּכֶם, הִשָּׁמְרוּ מִשְֹאוֹר הַפְּרוּשִׁים וּמִשְֹאוֹר הוֹרְדוֹס." |
| 16 | הֵם דִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה עַל כָּךְ שֶׁאֵין לָהֶם לֶחֶם. |
| 17 | הִבְחִין בָּזֶה וְאָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ אַתֶּם מְדַבְּרִים עַל כָּךְ שֶׁאֵין לָכֶם לֶחֶם? עֲדַיִן אֵינְכֶם מְבִינִים אַף לֹא תּוֹפְסִים? הַאִם קָהָה לְבַבְכֶם? |
| 18 | עֵינַיִם לָכֶם וְלֹא תִּרְאוּ וְאָזְנַיִם לָכֶם וְלֹא תִּשְׁמָעוּ? גַּם אֵינְכֶם זוֹכְרִים |
| 19 | כַּאֲשֶׁר בָּצַעְתִִּי אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם לַחֲמֵשֶׁת הָאֲלָפִים, כַּמָּה סַלִּים מְלֵאֵי מָנוֹת נוֹתָרוֹת לְקַחְתֶּם?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "שְׁנֵים־עָשָׂר". |
| 20 | "וְהַשֶּׁבַע לְאַרְבַּעַת הָאֲלָפִים, כַּמָּה סַלִּים מְלֵאֵי מָנוֹת נוֹתָרוֹת לְקַחְתֶּם?" אָמְרוּ לוֹ: "שִׁבְעָה". |
| 21 | אָמַר לָהֶם: "עֲדַיִן אֵינְכֶם תּוֹפְסִים?" |
| 22 | כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵית צַיְדָא הֵבִיאוּ אֵלָיו עִוֵּר וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לִנְגֹּעַ בָּעִוֵּר. |
| 23 | הֶחֱזִיק יֵשׁוּעַ אֶת הָעִוֵּר וְהוֹלִיכוֹ אֶל מִחוּץ לַכְּפָר. הוּא יָרַק בְּעֵינָיו וְשָׂם יָדָיו עָלָיו. שָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם אַתָּה רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ?" |
| 24 | הִבִּיט וְאָמַר: "אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים; כְּמוֹ עֵצִים אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מִתְהַלְּכִים." |
| 25 | שָׂם אֶת יָדָיו עַל עֵינָיו שֵׁנִית וְהָאִישׁ רָאָה הֵיטֵב; הוּא נִרְפָּא וְרָאָה אֶת הַכֹּל בְּאֹפֶן בָּרוּר. |
| 26 | שָׁלַח אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ בְּאָמְרוֹ: "אַל תִּכָּנֵס לַכְּפָר." |
| 27 | יֵשׁוּעַ יָצָא עִם תַּלְמִידָיו אֶל הַכְּפָרִים שֶׁבְּאֵזוֹר קֵיסַרְיָה פִילִיפִּי. בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו: "מָה אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים עָלַי, מִי אֲנִי?" |
| 28 | הֵשִׁיבוּ לוֹ וְאָמְרוּ: "'יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל'; וְיֵשׁ אוֹמְרִים 'אֵלִיָּהוּ' וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים, 'אַחַד הַנְּבִיאִים'." |
| 29 | שָׁאַל אוֹתָם: "וְאַתֶּם, מָה אַתֶּם אוֹמְרִים - מִי אֲנִי?" |
| 30 | הִזְהִיר אוֹתָם יֵשׁוּעַ שֶׁלֹּא יַגִּידוּ עָלָיו לְאִישׁ. |
| 31 | הוּא הֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם שֶׁבֶּן־הָאָדָם צָרִיךְ לִסְבֹּל הַרְבֵּה, שֶׁהַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים יִדְחוּהוּ, שֶׁיֵּהָרֵג וּלְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים יָקוּם. |
| 32 | אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אָמַר בְּגָלוּי. לָקַח אוֹתוֹ כֵּיפָא הַצִּדָּה וְהֵחֵל לִגְעֹר בּוֹ. |
| 33 | אַךְ יֵשׁוּעַ פָּנָה וְהִבִּיט בְּתַלְמִידָיו, גָּעַר בְּכֵיפָא וְאָמַר: "סוּר מִלְּפָנַי, שָׂטָן, כִּי אֵין לִבְּךָ לְדִבְרֵי אֱלֹהִים אֶלָּא לְדִבְרֵי בְּנֵי אָדָם." |
| 34 | קָרָא אֵלָיו אֶת הֶהָמוֹן עִם תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: "מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, שֶׁיִּתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ וְיִקַּח אֶת צְלָבוֹ וְיֵלֵךְ אַחֲרַי; |
| 35 | כִּי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, אֲבָל הַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן הַבְּשׂוֹרָה - יַצִּילֶנָּה. |
| 36 | מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לְאָדָם אִם יַרְוִיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם וְיַפְסִיד אֶת נַפְשׁוֹ? |
| 37 | שֶׁכֵּן מַה יִּתֵּן אָדָם כִּתְמוּרָה בְּעַד נַפְשׁוֹ? |
| 38 | כִּי אִישׁ אֲשֶׁר אֲנִי וּדְבָרַי הָיִינוּ לוֹ לְחֶרְפָּה בַּדּוֹר הַנּוֹאֵף וְהַחוֹטֵא הַזֶּה, גַּם הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן־הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים." |