1 | מִי יִתֵּן וְתִסְבְּלוּנִי עַל אִוֶּלֶת־מָה! וְאוּלָם אַתֶּם סוֹבְלִים אוֹתִי. |
2 | מְקַנֵּא אֲנִי לָכֶם קִנְאַת אֱלֹהִים, כִּי הֶאֱרַשְׂתִּי אֶתְכֶם לְאִישׁ אֶחָד, לַמָּשִׁיחַ, כְּדֵי לְהַצִּיגְכֶם בְּתוּלָה טְהוֹרָה לְפָנָיו. |
3 | אַךְ חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁמָּא תֻּדַּחְנָה מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם מִן הַפַּשְׁטוּת שֶׁבַּמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְחַוָּה כַּאֲשֶׁר הִדִּיחַ אוֹתָהּ הַנָּחָשׁ בְּעָרְמָתוֹ; |
4 | שֶׁכֵּן אִם בָּא מִישֶׁהוּ וּמַכְרִיז לָכֶם עַל יֵשׁוּעַ אַחֵר אֲשֶׁר לֹא הִכְרַזְנוּ, אוֹ בְּקַבֶּלְכֶם רוּחַ שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁנִּתְּנָה לָכֶם, אוֹ בְּשׂוֹרָה שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁקִּבַּלְתֶּם, אֲזַי אַתֶּם סוֹבְלִים אוֹתוֹ הֵיטֵב. |
5 | סְבוּרַנִי שֶׁאֵינֶנִּי נוֹפֵל בִּמְאוּמָה מֵאוֹתָם שְׁלִיחִים מְעֻלִּים. |
6 | וְגַם אִם בַּעַר אֲנִי בְּדִבּוּר אֵינֶנִּי בַּעַר בְּדַעַת, אֶלָּא בַּכֹּל, בְּכָל דָּבָר, הֶרְאֵינוּ לָכֶם אֶת זֹאת. |
7 | הִשְׁפַּלְתִּי אֶת עַצְמִי כְּדֵי לְרוֹמֵם אֶתְכֶם בְּבַשְֹרִי לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים בְּחִנָּם; הַאִם חֵטְא עָשִׂיתִי בְּכָךְ? |
8 | מִקְהִלּוֹת אֲחֵרוֹת נָטַלְתִּי, מֵהֶם לָקַחְתִּי שָׂכָר כְּדֵי לְשָׁרֵת אֶתְכֶם. |
9 | וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי אֶצְלְכֶם וְחָסַר לִי דְּבַר מָה, לֹא הָיִיתִי לְמַעֲמָסָה עַל אִישׁ, כִּי הָאַחִים שֶׁבָּאוּ מִמָּקֵדוֹנְיָה נָתְנוּ לִי דֵּי צָרְכִּי. וּבְכָל דָּבָר נִשְׁמַרְתִּי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לְמַשָֹא עֲלֵיכֶם, וְכֵן אַמְשִׁיךְ וְאֶשָּׁמֵר. |
10 | כְּשֵׁם שֶׁאֱמֶת הַמָּשִׁיחַ בִּי, כֵּן הַגַּאֲוָה הַזֹּאת לֹא תִּשָּׁלֵל מִמֶּנִּי בִּגְלִילוֹת אָכָיָה. |
11 | וּמַדּוּעַ? הַאִם מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנִּי אוֹהֵב אֶתְכֶם? הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ! |
12 | אֲבָל אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה גַּם אוֹסִיף לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהָסִיר עִלָּה מִידֵי הַמְבַקְשִׁים עִלָּה לְהִשְׁתַּוּוֹת לָנוּ בַּדָּבָר שֶׁהֵם מִתְגָּאִים בּוֹ. |
13 | הֲרֵי אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שְׁלִיחֵי שֶׁקֶר הֵם, פּוֹעֲלֵי רְמִיָּה הַמִּתְחַפְּשִׂים לִשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ. |
14 | וְאֵין לִתְמֹהַּ עַל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הַשָֹטָן עַצְמוֹ מִתְחַפֵּשׂ לְמַלְאַךְ אוֹר. |
15 | עַל כֵּן אֵין רְבוּתָא בְּכָךְ שֶׁגַּם מְשָׁרְתָיו מִתְחַפְּשִׂים לִמְשָׁרְתֵי הַצֶּדֶק; סוֹפָם יִהְיֶה כְּפִי מַעַלְלֵיהֶם. |
16 | אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר: אַל יַחְשְׁבֵנִי אִישׁ לִכְסִיל. אֲבָל אִם אָכֵן כָּזֶה אֲנִי בְּעֵינֵיכֶם, כִּכְסִיל קַבְּלוּ אוֹתִי, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנִי אֶתְגָּאֶה קִמְעָה. |
17 | בְּדַבְּרִי כָּךְ לֹא כְּדֶרֶךְ הָאָדוֹן אֲנִי מְדַבֵּר, אֶלָּא כְּמוֹ בֶּאֱוִילוּת, בְּבִטְחוֹן הַגַּאֲוָה הַזֹּאת. |
18 | וּמֵאַחַר שֶׁרַבִּים מִתְגָּאִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֶתְגָּאֶה גַּם אֲנִי; |
19 | שֶׁהֲרֵי בְּשִׂמְחָה אַתֶּם סוֹבְלִים אֶת הָאֱוִילִים, אַתֶּם הַחֲכָמִים! |
20 | אִם מִישֶׁהוּ מְשַׁעְבֵּד אֶתְכֶם, מְכַרְסֵם בָּכֶם, עוֹשֵׁק אֶתְכֶם, מִתְנַשֵֹא עֲלֵיכֶם אוֹ סוֹטֵר לָכֶם עַל הַפָּנִים - אַתֶּם סוֹבְלִים זֹאת. |
21 | בִּתְחוּשַׁת בּוּשָׁה אֲנִי אוֹמֵר זֹאת, כְּאִלּוּ הָיִינוּ אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים. וְאוּלָם בְּכָל דָּבָר שֶׁיָּעֵז אִישׁ - וַאֲנִי מְדַבֵּר בֶּאֱוִילוּת - אַרְהִיב עֹז גַּם אֲנִי. |
22 | עִבְרִים הֵם? כֵּן גַּם אֲנִי. יִשְׂרְאֵלִים הֵם? כֵּן גַּם אֲנִי. צֶאֱצָאֵי אַבְרָהָם? כֵּן גַּם אֲנִי. |
23 | מְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ הֵם? - כֶּאֱוִיל אֲדַבֵּר - אֲנִי עוֹד יוֹתֵר; בְּעָמָל, אֲנִי יוֹתֵר מֵהֶם; בְּבָתֵּי כֶּלֶא, אֲנִי יוֹתֵר; בְּמַלְקוֹת, אֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר; בְּסַכָּנַת מָוֶת - פְּעָמִים רַבּוֹת. |
24 | חָמֵשׁ פְּעָמִים הִלְקוּנִי הַיְּהוּדִים אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. |
25 | שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֻלְקֵיתִי בְּשׁוֹטִים; פַּעַם אַחַת נִרְגַּמְתִּי בַּאֲבָנִים; שָׁלֹשׁ פְּעָמִים נִטְרְפָה סְפִינָתִי, וּפַעַם שָׁהִיתִי בַּמַּיִם בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה. |
26 | נִתְנַסֵּיתִי בְּמַסָּעוֹת רַבִּים, בְּסַכָּנוֹת עַל פְּנֵי נְהָרוֹת, בְּסַכָּנוֹת מִפְּנֵי שׁוֹדְדִים, בְּסַכָּנוֹת מִבְּנֵי עַמִּי, בְּסַכָּנוֹת מִן הַגּוֹיִם, בְּסַכָּנוֹת בָּעִיר וּבַמִּדְבָּר וּבַיָּם, בְּסַכָּנוֹת בְּקֶרֶב אֲחֵי שֶׁקֶר; |
27 | בְּעָמָל וּבִתְלָאָה, בְּלֵילוֹת רַבִּים לְלֹא שֵׁנָה, בְּרָעָב וּבְצָמָא, בְּצוֹמוֹת הַרְבֵּה, בְּקֹר וּבְעֵירֹם; |
28 | וּמִלְּבַד דְּבָרִים אֲחֵרִים, הַטֹּרַח הַבָּא עָלַי יוֹם יוֹם, הַדְּאָגָה לְכָל הַקְּהִלּוֹת. |
29 | מִי יֶחֱלַשׁ וַאֲנִי לֹא אֶחֱלַשׁ עִמּוֹ? מִי יִכָּשֵׁל וְלִבִּי אֵינוֹ בּוֹעֵר? |
30 | אִם מִן הָרָאוּי לְהִתְגָּאוֹת, אֶתְגָּאֶה בִּדְבָרִים הַנּוֹגְעִים לְחֻלְשָׁתִי. |
31 | הָאֱלֹהִים וַאֲבִי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, הוּא הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים, יוֹדֵעַ שֶׁאֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר. |
32 | בְּדַמֶּשֶׂק הִצִּיב הַמּוֹשֵׁל מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ אֲרֵטַס שְׁמִירָה עַל הָעִיר כְּדֵי לְתָפְשֵׂנִי, אֶלָּא שֶׁהוֹרִידוּנִי בְּסַל דֶּרֶךְ חַלּוֹן אֲשֶׁר בַּחוֹמָה וְנִמְלַטְתִּי מִיָּדָיו. |