1 | אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאִם יֵהָרֵס בֵּית מִשְׁכָּנֵנוּ הָאַרְצִי, יֵשׁ לָנוּ בִּנְיָן מֵאֵת אֱלֹהִים, בַּיִת שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה יָדַיִם וְהוּא בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָמִים. |
2 | הֵן בָּזֶה, בְּמִשְׁכָּנֵנוּ הָאַרְצִי, נֶאֱנָחִים אָנוּ וְעַזִּים כִּסּוּפֵינוּ לִלְבֹּשׁ גַּם אֶת בֵּיתֵנוּ אֲשֶׁר מִן הַשָּׁמַיִם - |
3 | אִם אָמְנָם נִמָּצֵא עוֹד לְבוּשִׁים וְלֹא עֲרֻמִּים - |
4 | כִּי גַּם בִּהְיוֹתֵנוּ בְּמִשְׁכָּנֵנוּ כָּעֵת, נֶאֱנָחִים אָנוּ מִכֹּבֶד הַמַּשָֹא; שֶׁהֲרֵי אֵינֶנּוּ חֲפֵצִים לְהִתְפַּשֵּׁט, אֶלָּא לְהוֹסִיף לְבוּשׁ בְּאֹפֶן שֶׁהַכָּפוּף לַמָּוֶת יִבָּלַע עַל־יְדֵי הַחַיִּים. |
5 | וֵאלֹהִים הוּא אֲשֶׁר הֵכִין אוֹתָנוּ לְכָךְ וְנָתַן לָנוּ אֶת עֵרְבוֹן הָרוּחַ. |
6 | עַל כֵּן מְלֵאֵי בִּטָּחוֹן אָנוּ בְּכָל עֵת וְיוֹדְעִים כִּי בְּהִמָּצְאֵנוּ בַּגּוּף רְחוֹקִים אָנוּ מִן הָאָדוֹן, |
7 | שֶׁכֵּן עַל־פִּי אֱמוּנָה אֲנַחְנוּ מִתְהַלְּכִים וְלֹא עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם. |
8 | וְאוּלָם מְלֵאֵי בִּטָּחוֹן אָנוּ וּמַעְדִּיפִים לָצֵאת מִמִּשְׁכַּן הַגּוּף וְלָבוֹא הַבַּיְתָה אֶל הָאָדוֹן. |
9 | לָכֵן גַּם שׁוֹאֲפִים אָנוּ לִהְיוֹת רְצוּיִים לְפָנָיו, בֵּין שֶׁאָנוּ בְּמִשְׁכָּנֵנוּ בֵּין שֶׁאָנוּ מִחוּצָה לוֹ, |
10 | כִּי כֻּלָּנוּ חַיָּבִים לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן יְקַבֵּל כָּל אֶחָד כְּפִי הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה בְּעֵת הֱיוֹתוֹ בַּגּוּף, אִם טוֹב וְאִם רַע. |
11 | מִתּוֹךְ הַכָּרַת יִרְאַת אֲדֹנָי אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל לֵב בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְשַׁכְנְעָם. גְּלוּיִים אָנוּ לֵאלֹהִים, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ גְּלוּיִים גַּם לְעֵינֵי מַצְפּוּנְכֶם. |
12 | אֵין אָנוּ שׁוּב מְשַׁבְּחִים אֶת עַצְמֵנוּ לִפְנֵיכֶם, אֶלָּא נוֹתְנִים בְּיֶדְכֶם סִבָּה לְהִתְגָּאוֹת בָּנוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם מַה לְּהַצִּיב נֶגֶד הָאֲנָשִׁים הַמִּתְגָּאִים בְּמַרְאֵה פָּנִים וְלֹא בְּמַה שֶּׁבַּלֵּב. |
13 | וְאִם יָצָאנוּ מִדַּעְתֵּנוּ, הֲרֵי זֶה לְמַעַן אֱלֹהִים; וְאִם מְפֻכָּחִים אָנוּ, הֲרֵי זֶה לְמַעַנְכֶם; |
14 | שֶׁכֵּן אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ דּוֹחֶקֶת בָּנוּ, בְּהַכִּירֵנוּ שֶׁאֶחָד מֵת בְּעַד הַכֹּל, לָכֵן הַכֹּל מֵתוּ. |
15 | וּבְעַד הַכֹּל הוּא מֵת, כְּדֵי שֶׁאֵלֶּה הַחַיִּים לֹא יִחְיוּ עוֹד לְמַעַן עַצְמָם, אֶלָּא לְמַעַן זֶה אֲשֶׁר מֵת וְקָם בַּעֲדָם. |
16 | עַל כֵּן מֵעַתָּה אֵין אָנוּ מַכִּירִים אִישׁ עַל־פִּי רְאוּת אֱנוֹשִׁית; וְגַם אִם הִכַּרְנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ עַל־פִּי רְאוּת אֱנוֹשִׁית, הֲרֵי כָּעֵת אֵינֶנּוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ עוֹד בְּאֹפֶן כָּזֶה. |
17 | עַל כֵּן מִי שֶׁנִּמְצָא בַּמָּשִׁיחַ הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. הַיְשָׁנוֹת עָבְרוּ; הִנֵּה נִהְיוּ חֲדָשׁוֹת. |
18 | וְהַכֹּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים שֶׁרִצָּה אוֹתָנוּ אֵלָיו עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ, וּמָסַר לָנוּ אֶת שֵׁרוּת הָרִצּוּי. |
19 | כְּלוֹמַר: אֱלֹהִים הָיָה בַּמָּשִׁיחַ מְרַצֶּה אֶת הָעוֹלָם אֶל עַצְמוֹ מִבְּלִי לַחְשֹׁב לָהֶם אֶת עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְהוּא שָׂם בָּנוּ אֶת דְּבַר הָרִצּוּי. |
20 | לָכֵן שַׁגְרִירֵי הַמָּשִׁיחַ אָנוּ וֵאלֹהִים כְּמוֹ מַפְצִיר בְּאֶמְצָעוּתֵנוּ. וּבְכֵן מַפְצִירִים אָנוּ בְּשֵׁם הַמָּשִׁיחַ: הִתְרַצּוּ נָא לֵאלֹהִים! |
21 | אֶת זֶה אֲשֶׁר לֹא יָדַע חַטָּאת עָשָׂה לְחַטָּאת בַּעֲדֵנוּ, כְּדֵי שֶׁאָנוּ נִלְבַּשׁ אֶת הַצְּדָקָה שֶׁל אֱלֹהִים בּוֹ. |