1 | לְאַחַר שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם |
2 | וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם; פָּנָיו זָהֲרוּ כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו הִלְבִּינוּ כָּאוֹר. |
3 | לְפֶתַע נִרְאוּ אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים אִתּוֹ. |
4 | הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, טוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן. אִם תִּרְצֶה אֶעֱשֶׂה פֹּה שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת, לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת." |
5 | עוֹדוֹ מְדַבֵּר וְעָנָן בָּהִיר סָכַךְ עֲלֵיהֶם וְהִנֵּה קוֹל אוֹמֵר מִתּוֹךְ הֶעָנָן: "זֶה בְּנִי אֲהוּבִי אֲשֶׁר חָפַצְתִי בּוֹ; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן." |
6 | כְּשָׁמְעָם זֹאת נָפְלוּ הַתַּלְמִידִים עַל פְּנֵיהֶם וּפָחֲדוּ עַד מְאֹד. |
7 | יֵשׁוּעַ נִגַּשׁ, נָגַע בָּהֶם וְאָמַר: "קוּמוּ וְאַל תִּפְחֲדוּ!" |
8 | הֵם נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְלֹא רָאוּ אִישׁ זוּלָתִי יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ. |
9 | כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ: "אַל תְּסַפְּרוּ אֶת הַמַּרְאֶה לְאִישׁ עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן־הָאָדָם מִן הַמֵּתִים." |
10 | שְׁאָלוּהוּ הַתַּלְמִידִים: "מַדּוּעַ זֶה אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?" |
11 | הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֵלִיָּהוּ אָמְנָם יָבוֹא וְיָשִׁיב אֶת הַכֹּל, |
12 | אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁאֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירוּהוּ אֶלָּא עָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם; כָּךְ גַּם בֶּן־הָאָדָם עָתִיד לִסְבֹּל מִיָּדָם." |
13 | אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים כִּי עַל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל דִּבֵּר אֲלֵיהֶם. |
14 | כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הֲמוֹן הָעָם נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו לְפָנָיו. |
15 | אָמַר הָאִישׁ: "אֲדוֹנִי, רַחֵם נָא עַל בְּנִי. הוּא מֻכֵּה יָרֵחַ וּמַחֲלָתוֹ קָשָׁה, כִּי לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הוּא נוֹפֵל לָאֵשׁ וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת לַמַּיִם. |
16 | הֵבֵאתִי אוֹתוֹ אֶל תַּלְמִידֶיךָ וְהֵם לֹא יָכְלוּ לְרַפְּאוֹ." |
17 | הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּמְעַוֵּת דֶּרֶךְ, עַד מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם? עַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ הֵנָּה אֵלַי!" |
18 | גָּעַר יֵשׁוּעַ בַּשֵּׁד וְהַשֵּׁד יָצָא מִמֶּנּוּ. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא הַנַּעַר. |
19 | לְאַחַר מִכֵּן נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ לְבַדָּם וְשָׁאֲלוּ: "מַדּוּעַ לֹא יָכֹלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ?" |
20 | הֵשִׁיב לָהֶם: "בִּגְלַל מִעוּט אֱמוּנַתְכֶם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר הַחַרְדָּל וְתֹאמְרוּ לָהָר הַזֶּה 'זוּז מִפֹּה לְשָׁם' - הוּא יָזוּז, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יִבָּצֵר מִכֶּם. |
22 | כַּאֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ בַּגָּלִיל אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים |
23 | וְיַהַרְגוּהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם". אָז הִתְעַצְּבוּ עֶצֶב רַב. |
24 | כְּבוֹאָם אֶל כְּפַר נַחוּם נִגְּשׁוּ אֶל כֵּיפָא גּוֹבֵי מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְשָׁאֲלוּ: "הַאִם רַבְּכֶם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל?" |
25 | "כֵּן", הֵשִׁיב לָהֶם. |
26 | כְּשֶׁהֵשִׁיב "מִן הַזָּרִים", אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם כֵּן, הַבָּנִים פְּטוּרִים. |
27 | אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל, לֵךְ אֶל הַיָּם, הַשְׁלֵךְ חַכָּה וְקַח אֶת הַדָּג שֶׁיַּעֲלֶה רִאשׁוֹנָה. כְּשֶׁתִּפְתַּח אֶת פִּיו תִּמְצָא מַטְבֵּעַ; קַח אוֹתוֹ וְתֵן לָהֶם בַּעֲדִי וּבַעַדְךָ." |