| 1 | הוּא יָרַד לַסִּירָה, עָבַר אֶת הַיָּם וּבָא אֶל עִירוֹ. |
| 2 | וְהִנֵּה הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ מְשֻּׁתָּק שׁוֹכֵב עַל אֲלוּנְקָה. כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר אֶל הַמְשֻׁתָּק: "הִתְחַזֵּק, בְּנִי, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ." |
| 3 | אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים אָמְרוּ בְּלִבָּם: "זֶה מְגַדֵּף שֵׁם שָׁמַיִם!" |
| 4 | יֵשׁוּעַ הִבְחִין בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר: "לָמָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים רָעוֹת בִּלְבַבְכֶם? |
| 5 | מַה יּוֹתֵר קַל: לוֹמַר 'נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ', אוֹ לוֹמַר 'קוּם וְהִתְהַלֵּךְ'? |
| 6 | אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים", ־וְאָז פָּנָה וְאָמַר לַמְשֻׁתָּק - "קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!" |
| 7 | הוּא קָם וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. |
| 8 | כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הֲמוֹן הָעָם נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְשִׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁנָּתַן סַמְכוּת כָּזֹאת לִבְנֵי אָדָם. |
| 9 | כַּאֲשֶׁר עָבַר מִשָּׁם רָאָה יֵשׁוּעַ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ מַתַּי. אָמַר אֵלָיו: "לֵךְ אַחֲרַי." הוּא קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו. |
| 10 | כְּשֶׁהֵסֵב בַּבַּיִת בָּאוּ מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים רַבִּים וְהֵסֵבּוּ עִם יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו. |
| 11 | רָאוּ הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: "מַדּוּעַ אוֹכֵל רַבְּכֶם עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?" |
| 12 | שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים. |
| 13 | וְאַתֶּם צְאוּ וְלִמְדוּ מַה מַּשְׁמַע 'חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זֶבַח', כִּי לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים כִּי אִם לַחוֹטְאִים." |
| 14 | אָז נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְשָׁאֲלוּ: "מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ וְהַפְּרוּשִׁים צָמִים הַרְבֵּה וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים?" |
| 15 | הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם יְכוֹלִים בְּנֵי הַחֻפָּה לְהִתְאַבֵּל בְּעוֹד הֶחָתָן אִתָּם? אַךְ יָמִים יָבוֹאוּ שֶׁהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם וְאָז יָצוּמוּ. |
| 16 | אֵין אִישׁ שָׂם פִּסָּה שֶׁל בַּד חָדָשׁ עַל בֶּגֶד יָשָׁן, שֶׁכֵּן הַטְּלַאי יִתָּלֵשׁ מִן הַבֶּגֶד וְהַקֶּרַע יִגְדַּל. |
| 17 | וְאֵין שָׂמִים יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים; אִם יַעֲשׂוּ כֵּן, יִתְבַּקְּעוּ הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת לֹא יִצְלְחוּ עוֹד. אֲבָל שָׂמִים אֶת הַיַּיִן הֶחָדָשׁ בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו יִשָּׁמְרוּ." |
| 18 | כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּא אַחַד הַנִּכְבָּדִים, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וְאָמַר: "זֶה עַתָּה מֵתָה בִּתִּי. בּוֹא נָא וְשִׂים אֶת יָדְךָ עָלֶיהָ וְתִחְיֶה." |
| 19 | יֵשׁוּעַ קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו הוּא וְתַלְמִידָיו. |
| 20 | וְהִנֵּה אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה זָבַת דָּם שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִתְקָרְבָה מֵאָחוֹר וְנָגְעָה בִּכְנַף בִּגְדוֹ, |
| 21 | כִּי אָמְרָה בְּלִבָּהּ 'אִם רַק אֶגַּע בְּבִגְדוֹ אֶתְרַפֵּא'. |
| 22 | פָּנָה יֵשׁוּעַ וְרָאָה אוֹתָהּ. אָמַר לָהּ: "חִזְקִי, בִּתִּי, אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ." מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפְּאָה הָאִשָּׁה. |
| 23 | כְּשֶׁבָּא יֵשׁוּעַ אֶל בֵּית הַנִּכְבָּד וְרָאָה אֶת הַמְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים וְאֶת הָעָם הָרוֹגֵשׁ, אָמַר: |
| 24 | "צְאוּ, כִּי הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה. הִיא רַק יְשֵׁנָה." אַךְ הֵם צָחֲקוּ לוֹ. |
| 25 | לְאַחַר שֶׁהוּצְאוּ הָאֲנָשִׁים נִכְנַס, אָחַז בְּיָדָהּ וְהַנַּעֲרָה קָמָה. |
| 26 | שֵׁמַע הַדָּבָר הַזֶּה יָצָא בְּכָל אוֹתוֹ הָאֵזוֹר. |
| 27 | כַּאֲשֶׁר יָצָא מִשָּׁם יֵשׁוּעַ הָלְכוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִוְרִים כְּשֶׁהֵם צוֹעֲקִים: "בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלֵינוּ!" |
| 28 | בְּהִכָּנְסוֹ הַבַּיְתָה נִגְּשׁוּ אֵלָיו הָעִוְרִים. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם מַאֲמִינִים אַתֶּם שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת?" |
| 29 | נָגַע בְּעֵינֵיהֶם וְאָמַר: "יְהֵא לָכֶם כֶּאֱמוּנַתְכֶם!" |
| 30 | אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְיֵשׁוּעַ הִזְהִיר אוֹתָם בְּאָמְרוֹ: "שִׂימוּ לֵב שֶׁלֹּא יִוָּדַע לְאִישׁ!" |
| 31 | אַךְ הֵם יָצְאוּ וְהִשְׁמִיעוּ אֶת שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאֵזוֹר הַהוּא. |
| 32 | לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ אִלֵּם אֲחוּז שֵׁד. |
| 33 | הוּא גֵּרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד, וְהָאִלֵּם הֵחֵל לְדַבֵּר. הִתְפַּלְּאוּ הַהֲמוֹנִים וְאָמְרוּ: "מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה כַּדָּבָר הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל." |
| 34 | אַךְ הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ: "בְּעֶזְרַת שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים." |
| 35 | יֵשׁוּעַ עָבַר בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, מְבַשֵֹר אֶת בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וּמְרַפֵּא כָּל מַחֲלָה וְכָל מַדְוֶה בָּעָם. |
| 36 | כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַהֲמוֹנִים נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן הָיוּ יְגֵעִים וְנִדָּחִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. |
| 37 | אָמַר אֶל תַּלְמִידָיו: "הַקָּצִיר רַב, אֲבָל הַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים. |
| 38 | לָכֵן הִתְפַּלְּלוּ אֶל אֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים לִקְצִירוֹ." |