1 | הָאֱמוּנָה הִיא בִּטָּחוֹן בְּמַמָּשׁוּת הַדְּבָרִים הַמְקֻוִּים, הוֹכָחַת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים. |
2 | בִּגְלָלָהּ הוּעַד עַל הַקַּדְמוֹנִים. |
3 | בֶּאֱמוּנָה נָבִין כִּי הָעוֹלָמִים הוּכְנוּ בִּדְבַר אֱלֹהִים, בְּאֹפֶן שֶׁהַנִּרְאֶה נִתְהַוָּה מִן הַבִּלְתִּי נִרְאֶה. |
4 | מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הֵבִיא הֶבֶל לֵאלֹהִים קָרְבָּן טוֹב מִזֶּה שֶׁהֵבִיא קַיִן; בִּגְלָלָהּ הוּעַד עָלָיו כִּי צַדִּיק הוּא, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים הֵעִיד עַל מַתְּנוֹתָיו, וּבִגְלָלָהּ הוּא מְדַבֵּר עֲדַיִן גַּם לְאַחַר שֶׁמֵּת. |
5 | בִּזְכוּת אֱמוּנָה לֻקַּח חֲנוֹךְ בְּלִי לִרְאוֹת מָוֶת, "וְאֵינֶנּוּ, כִּי־לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים." וְהוּעַד עָלָיו לִפְנֵי הִלָּקְחוֹ כִּי "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ." |
6 | וּבְלִי אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת רָצוּי לֵאלֹהִים, כִּי כָּל הַקָּרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא קַיָּם וְהוּא נוֹתֵן גְּמוּל לְדוֹרְשָׁיו. |
7 | מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בָּנָה נֹחַ תֵּבָה לְהַצָּלַת בֵּיתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ יָרֵא אַחֲרֵי שֶׁהֻזְהַר עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא נִרְאוּ, וּבֶאֱמוּנָתוֹ הִרְשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם וְהָיָה לְיוֹרֵשׁ הַצְּדָקָה הַמְיֻסֶּדֶת עַל אֱמוּנָה. |
8 | מִתּוֹךְ אֱמוּנָה צִיֵּת אַבְרָהָם בְּהִקָּרְאוֹ לָצֵאת אֶל מָקוֹם שֶׁהָיָה עָתִיד לְקַבֵּל לְנַחֲלָה, וְהוּא יָצָא מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יֵלֵךְ. |
9 | מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַהַבְטָחָה כְּגֵר בְּאֶרֶץ זָרָה, בְּשִׁבְתּוֹ בְּאֹהָלִים עִם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲשֶׁר יָרְשׁוּ עִמּוֹ אֶת אוֹתָהּ הַהַבְטָחָה; |
10 | כִּי חִכָּה לָעִיר שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְסוֹדוֹת, שֶׁאַדְרִיכָלָהּ וּמְקִימָהּ הוּא הָאֱלֹהִים. |
11 | מִתּוֹךְ אֱמוּנָה קִבְּלָה גַּם שָׂרָה כֹּחַ לַהֲרוֹת אַף לְאַחַר שֶׁהִזְדַּקְּנָה, שֶׁכֵּן חָשְׁבָה אֶת הַמַּבְטִיחַ לְנֶאֱמָן. |
12 | עַל כֵּן גַּם מֵאֶחָד, שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת מֵת, יָצְאוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב וְכַחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר. |
13 | בְּעוֹדָם מַחֲזִיקִים בֶּאֱמוּנָה מֵתוּ כָּל אֵלֶּה בְּלִי שֶׁהִשִֹיגוּ אֶת הַדְּבָרִים הַמֻּבְטָחִים, וְאוּלָם רָאוּ אוֹתָם מֵרָחוֹק וְקִדְּמוּ אוֹתָם בִּבְרָכָה כְּשֶׁהֵם מוֹדִים כִּי זָרִים וְגוֹלִים הֵם בָּאָרֶץ. |
14 | הֵן הַמְדַבְּרִים כָּךְ מַצְהִירִים שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים לָהֶם אֶרֶץ מוֹשָׁב. |
15 | וְאִלּוּ כִּוְּנוּ דַּעְתָּם עַל הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנָּה, הָיָה לָהֶם זְמַן לָשׁוּב אֵלֶיהָ. |
16 | אַךְ עַתָּה נִכְסָפִים הֵם לְטוֹבָה מִמֶּנָּה, לְאֶרֶץ מוֹשָׁב שְׁמֵימִית. לָכֵן לֹא בּוֹשׁ בָּהֶם הָאֱלֹהִים לְהִקָּרֵא אֱלֹהֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הֵכִין לָהֶם עִיר. |
17 | מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִקְרִיב אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּעֵת שֶׁנֻּסָּה; הוּא שֶׁקִּבֵּל אֶת הַהַבְטָחוֹת הִקְרִיב אֶת יְחִידוֹ, |
18 | הוּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע", |
19 | בְּחָשְׁבוֹ בְּלִבּוֹ כִּי הָאֱלֹהִים יָכוֹל לְהָקִים אֲפִלּוּ מֵעִם הַמֵּתִים; מִשָּׁם, בִּבְחִינַת מָשָׁל, אַף קִבֵּל אוֹתוֹ. |
20 | מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בֵּרֵךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו בְּנוֹגֵעַ לִדְבָרִים עֲתִידִים לָבוֹא. |
21 | מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בֵּרֵךְ יַעֲקֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי יוֹסֵף, וְקַד מֵעַל רֹאשׁ הַמַּטֶּה. |
22 | מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִזְכִּיר יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְצִוָּה עַל־אוֹדוֹת עַצְמוֹתָיו. |
23 | כְּשֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִסְתִּירוּהוּ הוֹרָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים; כִּי רָאוּ שֶׁנָּאֶה הַיֶּלֶד, וְלֹא פָּחֲדוּ מִגְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ. |
24 | כַּאֲשֶׁר גָּדַל מֹשֶׁה, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה סֵרֵב לְהִקָּרֵא בֵּן לְבַת פַּרְעֹה |
25 | וּבָחַר לְהִתְעַנּוֹת עִם עַם אֱלֹהִים מִלְּהִתְעַנֵּג לְשָׁעָה בְּתַעֲנוּגֵי הַחֵטְא. |
26 | הוּא חָשַׁב אֶת חֶרְפַּת הַמָּשִׁיחַ לְעֹשֶׁר גָּדוֹל מֵאוֹצְרוֹת מִצְרַיִם, כִּי נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַגְּמוּל. |
27 | בֶּאֱמוּנָה עָזַב אֶת מִצְרַיִם וְלֹא פָּחַד מִזַּעַם הַמֶּלֶךְ, כִּי עָמַד בְּעֹז כְּרוֹאֶה אֶת מִי שֶׁאֵינֶנּוּ נִרְאֶה. |
28 | מִתּוֹךְ אֱמוּנָה עָשָׂה אֶת הַפֶּסַח וְאֶת נְתִינַת הַדָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם מַכֵּה הַבְּכוֹרִים. |
29 | בֶּאֱמוּנָה עָבְרוּ בְּיַם סוּף כְּמוֹ בַּיַּבָּשָׁה, דָּבָר שֶׁנִּסּוּ הַמִּצְרִים וְטָבְעוּ. |
30 | בִּגְלַל אֱמוּנָה נָפְלוּ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ אַחֲרֵי שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָן שִׁבְעַת יָמִים. |
31 | בִּזְכוּת אֱמוּנָה לֹא נִסְפְּתָה רָחָב הַזּוֹנָה עִם הַסּוֹרְרִים, שֶׁכֵּן קִבְּלָה אֶת הַמְרַגְּלִים בְּשָׁלוֹם. |
32 | וּמָה עוֹד אֹמַר? הֵן תִּקְצַר הָעֵת מִלְּסַפֵּר עַל גִּדְעוֹן וּבָרָק וְשִׁמְשׁוֹן וְיִפְתָּח וְדָוִד וּשְׁמוּאֵל וְהַנְּבִיאִים, |
33 | אֲשֶׁר עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הִכְנִיעוּ מַמְלָכוֹת, פָּעֲלוּ צֶדֶק, הִשִֹיגוּ הַבְטָחוֹת, סָגְרוּ פִּי אֲרָיוֹת, |
34 | כִּבּוּ לַהֲבוֹת אֵשׁ, נִמְלְטוּ מִפִּי חֶרֶב, הִתְחַזְּקוּ מֵחֻלְשָׁה, עָשׂוּ חַיִל בַּמִּלְחָמָה וְהֵבִיסוּ צִבְאוֹת זָרִים. |
35 | נָשִׁים קִבְּלוּ אֶת מֵתֵיהֶן שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה. אֲחֵרִים עֻנּוּ עַד מָוֶת וְלֹא הִסְכִּימוּ לְהִנָּצֵל, לְמַעַן יַשִֹיגוּ תְּחִיָּה טוֹבָה יוֹתֵר. |
36 | אֲחֵרִים הִתְנַסּוּ בְּחֶרְפַּת לַעַג וְהַלְקָאוֹת שׁוֹטִים וְגַם בִּכְבָלִים וְכֶלֶא; |
37 | נִסְקְלוּ, נֻסּוּ בְּעִנּוּיִים, נֻסְּרוּ בְּמַשּׂוֹר, הוּמְתוּ בְּחֶרֶב, נָעוּ וְנָדוּ עֲטוּפֵי עוֹרוֹת כְּבָשִׂים וְעִזִּים, בְּסָבְלָם מַחְסוֹר, צָרוֹת וְהִתְעַלְּלוּת - |
38 | אָכֵן הָעוֹלָם לֹא הָיָה רָאוּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה - וְתוֹעִים הָיוּ בְּמִדְבָּרִיּוֹת, בְּהָרִים, בִּמְעָרוֹת וּבִנְקִיקֵי הָאָרֶץ. |
39 | כָּל אֵלֶּה, אַף כִּי אֱמוּנָתָם הֵעִידָה עֲלֵיהֶם, לֹא רָאוּ בְּקִיּוּם הַהַבְטָחָה. |
40 | וְאוּלָם אֱלֹהִים הֵכִין לָנוּ דָּבָר טוֹב יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּבְאוּ לִידֵי שְׁלֵמוּת בִּלְעָדֵינוּ. |