| 1 | לָכֵן, לְאַחַר שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן שֶׁל דְּבַר הַמָּשִׁיחַ, נִתְקַדֵּם נָא אֶל הַבַּגְרוּת וְאַל נָשׁוּב לְהַנִּיחַ יְסוֹדוֹת שֶׁל חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה מִמַּעֲשִׂים מֵתִים, אֱמוּנָה בֵּאלֹהִים, |
| 2 | תּוֹרַת הַטְּבִילוֹת, סְמִיכַת יָדַיִם, תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וּמִשְׁפַּט עוֹלָם. |
| 3 | וְזֹאת נַעֲשֶׂה אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים. |
| 4 | הֵן אֵלֶּה שֶׁכְּבָר הוּאֲרוּ עֵינֵיהֶם וְטָעֲמוּ מִמַּתְּנַת הַשָּׁמַיִם וְנִתַּן לָהֶם חֶלְקָם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ |
| 5 | וְטָעֲמוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים הַטּוֹב וְכֹחוֹת הָעוֹלָם הַבָּא, |
| 6 | וְנָסוֹגוּ - אִי אֶפְשָׁר לְחַדֵּשׁ אוֹתָם עוֹד לִתְשׁוּבָה, בִּהְיוֹתָם צוֹלְבִים לָהֶם מֵחָדָשׁ אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים וְשָׂמִים אוֹתוֹ לְחֶרְפָּה. |
| 7 | הֲרֵי אֲדָמָה הַשּׁוֹתָה אֶת הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד עָלֶיהָ פְּעָמִים רַבּוֹת וּמוֹצִיאָה עֵשֶׂב טוֹב לָעוֹבְדִים אוֹתָהּ, נוֹשֵׂאת בְּרָכָה מֵאֵת אֱלֹהִים. |
| 8 | אֲבָל אִם תַּצְמִיחַ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, פְּסוּלָה הִיא וּקְרוֹבָה לִקְלָלָה וְסוֹפָהּ לְהִשָֹרֵף. |
| 9 | גַּם בְּדַבְּרֵנוּ כָּךְ בְּטוּחִים אָנוּ בָּכֶם, אֲהוּבַי, בְּנוֹגֵעַ לַדְּבָרִים הַטּוֹבִים יוֹתֵר הַטּוֹמְנִים בְּחֻבָּם יְשׁוּעָה; |
| 10 | שֶׁכֵּן אֱלֹהִים לֹא יְעַוֵּת צֶדֶק וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת פָּעָלְכֶם וְאֶת הָאַהֲבָה שֶׁהֶרְאֵיתֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּכָךְ שֶׁשֵּׁרַתֶּם אֶת הַקְּדוֹשִׁים וְעוֹדְכֶם מְשָׁרְתִים אוֹתָם. |
| 11 | חֲפֵצִים אָנוּ שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יַרְאֶה אֶת אוֹתָהּ שְׁקִידָה בְּעָמְדוֹ בְּבִטְחוֹן הַתִּקְוָה עַד הַסּוֹף, |
| 12 | כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ לְנִרְפִּים, אֶלָּא תֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָם שֶׁל הַיּוֹרְשִׁים אֶת הַהַבְטָחוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְאֹרֶךְ רוּחַ. |
| 13 | כַּאֲשֶׁר אֱלֹהִים הִבְטִיחַ אֶת הַבְטָחָתוֹ לְאַבְרָהָם הוּא נִשְׁבַּע בְּנַפְשׁוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר בּוֹ הוּא יָכוֹל לְהִשָּׁבַע. |
| 14 | הוּא אָמַר, "כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אוֹתָךְ." |
| 15 | וְכָךְ, בְּעָמְדוֹ בְּאֹרֶךְ רוּחַ, הִשִֹיג אַבְרָהָם אֶת אֲשֶׁר הֻבְטַח. |
| 16 | בְּנֵי אָדָם נִשְׁבָּעִים בַּגָּדוֹל מֵהֶם, וְהַשְּׁבוּעָה הִיא לָהֶם חוֹתָם שֶׁל אֱמֶת הַשָֹם קֵץ לְכָל דִּין וּדְבָרִים. |
| 17 | וְכַאֲשֶׁר רָצָה אֱלֹהִים לְהַרְאוֹת בְּיֶתֶר תֹּקֶף לְיוֹרְשֵׁי הַהַבְטָחָה כִּי כַּוָּנָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לְשִׁנּוּי, הִתְחַיֵּב בִּשְׁבוּעָה. |
| 18 | בְּאֹפֶן זֶה, עַל־סְמַךְ שְׁנֵי דְּבָרִים בִּלְתִּי מִשְׁתַּנִּים שֶׁחָלִילָה לֵאלֹהִים לְשַׁקֵּר בָּהֶם, אֲנַחְנוּ הַנִּמְלָטִים נִתְעוֹדֵד מְאֹד לֶאֱחֹז בַּתִּקְוָה הַמֻּנַּחַת לְפָנֵינוּ; |
| 19 | תִּקְוָה שֶׁהִיא כְּעֹגֶן בָּטוּחַ וְיַצִּיב לְנַפְשֵׁנוּ וּמַגִּיעָה אֶל מִבֵּית לַפָּרֹכֶת, |
| 20 | אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ, הֶחָלוּץ הָעוֹבֵר לְפָנֵינוּ, נִכְנַס בַּעֲדֵנוּ וְהָיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק. |