| 1 | עִקַּר הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ הוּא: יֵשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל הַיּוֹשֵׁב לִימִין כִּסֵּא הַגְּדֻלָּה בַּשָּׁמַיִם, |
| 2 | וְהוּא מְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וּבַמִּשְׁכָּן הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר כּוֹנֵן יהוה וְלֹא אָדָם. |
| 3 | כָּל כֹּהֵן גָּדוֹל תַּפְקִידוֹ לְהַקְרִיב מְנָחוֹת וּזְבָחִים; לָכֵן צָרִיךְ שֶׁגַּם זֶה יִהְיֶה לוֹ מַה לְּהַקְרִיב. |
| 4 | אִלּוּ הָיָה בָּאָרֶץ לֹא הָיָה כֹּהֵן, כִּי יֵשׁ פֹּה כֹּהֲנִים הַמַּקְרִיבִים מְנָחוֹת לְפִי הַתּוֹרָה |
| 5 | וּמְשָׁרְתִים בַּקֹּדֶשׁ לְפִי תַּבְנִית וְצֵל שֶׁל הַדְּבָרִים הַשְּׁמֵימִיִּים, כְּפִי שֶׁצֻּוָּה מֹשֶׁה בְּבוֹאוֹ לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן; הֵן אָמַר אֵלָיו, "רְאֵה וַעֲשֵׂה הַכֹּל כְּתַבְנִית אֲשֶׁר־אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר." |
| 6 | וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ הִשִֹיג כְּהֻנָּה נַעֲלָה יוֹתֵר, בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהוּא מְתַוֵּךְ שֶׁל בְּרִית מְעֻלָּה יוֹתֵר אֲשֶׁר נוֹסְדָה עַל הַבְטָחוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר. |
| 7 | אִלּוּ הָיְתָה הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה בְּלִי חִסָּרוֹן, לֹא הָיָה נִדְרָשׁ מָקוֹם לַשְּׁנִיָּה. |
| 8 | הֲלֹא בְּהוֹכִיחוֹ אוֹתָם הוּא אוֹמֵר: |
| 9 | לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם |
| 10 | כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל |
| 11 | וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ |
| 12 | כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, |
| 13 | הִנֵּה בְּאָמְרוֹ בְּרִית חֲדָשָׁה יִשֵּׁן אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּמַה שֶּׁנוֹשָׁן וּמַזְקִין קָרוֹב לַחֲלֹף. |