| 1 | וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל־יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ; וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא־תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן׃ |
| 2 | קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח־לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ׃ |
| 3 | וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ |
| 4 | וְיִתֶּן־לְךָ אֶת־בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ; לְרִשְׁתְּךָ אֶת־אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃ |
| 5 | וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם; אֶל־לָבָן בֶּן־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, אֲחִי רִבְקָה, אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו׃ |
| 6 | וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי־בֵרַךְ יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב, וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם, לָקַחַת־לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה; בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ, וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר, לֹא־תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן׃ |
| 7 | וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל־אָבִיו וְאֶל־אִמּוֹ; וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם׃ |
| 8 | וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן; בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו׃ |
| 9 | וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל־יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת־מָחֲלַת בַּת־יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל־נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה׃ ס |
| 10 | וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׃ |
| 11 | וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׃ |
| 12 | וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׃ |
| 13 | וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ׃ |
| 14 | וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל־מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ׃ |
| 15 | וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר־תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל־הָאֲדָמָה הַזֹּאת; כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם־עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי לָךְ׃ |
| 16 | וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי׃ |
| 17 | וַיִּירָא וַיֹּאמַר, מַה־נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה; אֵין זֶה, כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם׃ |
| 18 | וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר־שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל־רֹאשָׁהּ׃ |
| 19 | וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית־אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם־הָעִיר לָרִאשֹׁנָה׃ |
| 20 | וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר; אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׃ |
| 21 | וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל־בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים׃ |
| 22 | וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן־לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ׃ |