| 1 | וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ; וַיַּחַץ אֶת־הַיְלָדִים, עַל־לֵאָה וְעַל־רָחֵל, וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת׃ |
| 2 | וַיָּשֶׂם אֶת־הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה; וְאֶת־לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת־רָחֵל וְאֶת־יוֹסֵף אַחֲרֹנִים׃ |
| 3 | וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד־גִּשְׁתּוֹ עַד־אָחִיו׃ |
| 4 | וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל־צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ׃ |
| 5 | וַיִּשָּׂא אֶת־עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת־הַנָּשִׁים וְאֶת־הַיְלָדִים, וַיֹּאמֶר מִי־אֵלֶּה לָּךְ; וַיֹּאמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר־חָנַן אֱלֹהִים אֶת־עַבְדֶּךָ׃ |
| 6 | וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ׃ |
| 7 | וַתִּגַּשׁ גַּם־לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ; וְאַחַר, נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ׃ |
| 8 | וַיֹּאמֶר מִי לְךָ כָּל־הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי; וַיֹּאמֶר לִמְצֹא־חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי׃ |
| 9 | וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ־לִי רָב; אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר־לָךְ׃ |
| 10 | וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל־נָא אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי; כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי׃ |
| 11 | קַח־נָא אֶת־בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי־חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ־לִי־כֹל; וַיִּפְצַר־בּוֹ וַיִּקָּח׃ |
| 12 | וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה; וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ׃ |
| 13 | וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי־הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי; וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל־הַצֹּאן׃ |
| 14 | יַעֲבָר־נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ; וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי, לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, עַד אֲשֶׁר־אָבֹא אֶל־אֲדֹנִי שֵׂעִירָה׃ |
| 15 | וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, אַצִּיגָה־נָּא עִמְּךָ, מִן־הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי; וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה, אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי׃ |
| 16 | וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה׃ |
| 17 | וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם סֻכּוֹת׃ ס |
| 18 | וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן אֶת־פְּנֵי הָעִיר׃ |
| 19 | וַיִּקֶן אֶת־חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה־שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי־חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם; בְּמֵאָה קְשִׂיטָה׃ |
| 20 | וַיַּצֶּב־שָׁם מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא־לוֹ, אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס |