1 | וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ׃ |
2 | וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ־שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ־לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת׃ |
3 | וַיֵּרְדוּ אֲחֵי־יוֹסֵף עֲשָׂרָה; לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם׃ |
4 | וְאֶת־בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף, לֹא־שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת־אֶחָיו; כִּי אָמַר, פֶּן־יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן׃ |
5 | וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים; כִּי־הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃ |
6 | וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל־הָאָרֶץ, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל־עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה׃ |
7 | וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר־אֹכֶל׃ |
8 | וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו; וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ׃ |
9 | וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף, אֵת הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת־עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם׃ |
10 | וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי; וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר־אֹכֶל׃ |
11 | כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ־אֶחָד נָחְנוּ; כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא־הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים׃ |
12 | וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם; לֹא כִּי־עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת׃ |
13 | וַיֹּאמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ־אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת־אָבִינוּ הַיּוֹם, וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ׃ |
14 | וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף; הוּא, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם לֵאמֹר מְרַגְּלִים אַתֶּם׃ |
15 | בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ; חֵי פַרְעֹה אִם־תֵּצְאוּ מִזֶּה, כִּי אִם־בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה׃ |
16 | שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת־אֲחִיכֶם, וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ, וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם, הַאֱמֶת אִתְּכֶם; וְאִם־לֹא חֵי פַרְעֹה, כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם׃ |
17 | וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל־מִשְׁמָר שְׁלֹשֶׁת יָמִים׃ |
18 | וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ; אֶת־הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא׃ |
19 | אִם־כֵּנִים אַתֶּם, אֲחִיכֶם אֶחָד, יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם; וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ, שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם׃ |
20 | וְאֶת־אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי, וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ; וַיַּעֲשׂוּ־כֵן׃ |
21 | וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל־אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל־כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת׃ |
22 | וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר, הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל־תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם־דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ׃ |
23 | וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף; כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם׃ |
24 | וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ; וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת־שִׁמְעוֹן, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם׃ |
25 | וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְאוּ אֶת־כְּלֵיהֶם בָּר, וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל־שַׂקּוֹ, וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ; וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן׃ |
26 | וַיִּשְׂאוּ אֶת־שִׁבְרָם עַל־חֲמֹרֵיהֶם; וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם׃ |
27 | וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת־שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת־כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה־הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ׃ |
28 | וַיֹּאמֶר אֶל־אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי, וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי; וַיֵּצֵא לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֵאמֹר, מַה־זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ׃ |
29 | וַיָּבֹאוּ אֶל־יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אַרְצָה כְּנָעַן; וַיַּגִּידוּ לוֹ, אֵת כָּל־הַקֹּרֹת אֹתָם לֵאמֹר׃ |
30 | דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת; וַיִּתֵּן אֹתָנוּ, כִּמְרַגְּלִים אֶת־הָאָרֶץ׃ |
31 | וַנֹּאמֶר אֵלָיו כֵּנִים אֲנָחְנוּ; לֹא הָיִינוּ מְרַגְּלִים׃ |
32 | שְׁנֵים־עָשָׂר אֲנַחְנוּ אַחִים בְּנֵי אָבִינוּ; הָאֶחָד אֵינֶנּוּ, וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת־אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃ |
33 | וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ, הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ, בְּזֹאת אֵדַע, כִּי כֵנִים אַתֶּם; אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי, וְאֶת־רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ׃ |
34 | וְהָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי, וְאֵדְעָה, כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם, כִּי כֵנִים אַתֶּם; אֶת־אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם, וְאֶת־הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ׃ |
35 | וַיְהִי, הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה־אִישׁ צְרוֹר־כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ; וַיִּרְאוּ אֶת־צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ׃ |
36 | וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם; יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת־בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה׃ |
37 | וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל־אָבִיו לֵאמֹר, אֶת־שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם־לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל־יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ׃ |
38 | וַיֹּאמֶר לֹא־יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם; כִּי־אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר, וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ־בָהּ, וְהוֹרַדְתֶּם אֶת־שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה׃ |