1 | וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו; בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃ |
2 | אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן־שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר, אֶת־בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת־בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־דִּבָּתָם רָעָה אֶל־אֲבִיהֶם׃ |
3 | וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת־יוֹסֵף מִכָּל־בָּנָיו, כִּי־בֶן־זְקֻנִים הוּא לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים׃ |
4 | וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי־אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל־אֶחָיו, וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם׃ |
5 | וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ׃ |
6 | וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם; שִׁמְעוּ־נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי׃ |
7 | וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם־נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי׃ |
8 | וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם־מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל־חֲלֹמֹתָיו וְעַל־דְּבָרָיו׃ |
9 | וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי׃ |
10 | וַיְסַפֵּר אֶל־אָבִיו וְאֶל־אֶחָיו, וַיִּגְעַר־בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ, מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ; הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה׃ |
11 | וַיְקַנְאוּ־בוֹ אֶחָיו; וְאָבִיו שָׁמַר אֶת־הַדָּבָר׃ |
12 | וַיֵּלְכוּ אֶחָיו; לִרְעוֹת אֶת־צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם׃ |
13 | וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי׃ |
14 | וַיֹּאמֶר לוֹ, לֶךְ־נָא רְאֵה אֶת־שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת־שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר; וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַיָּבֹא שְׁכֶמָה׃ |
15 | וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה; וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה־תְּבַקֵּשׁ׃ |
16 | וַיֹּאמֶר אֶת־אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה־נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים׃ |
17 | וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה, כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן׃ |
18 | וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ׃ |
19 | וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו; הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא׃ |
20 | וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה מַה־יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו׃ |
21 | וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן, וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ׃ |
22 | וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם, הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ, אֶל־הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל־תִּשְׁלְחוּ־בוֹ; לְמַעַן, הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ אֶל־אָבִיו׃ |
23 | וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־בָּא יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת־יוֹסֵף אֶת־כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו׃ |
24 | וַיִּקָּחֻהוּ, וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם׃ |
25 | וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל־לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים, בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט, הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה׃ |
26 | וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל־אֶחָיו; מַה־בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת־אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ אֶת־דָּמוֹ׃ |
27 | לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל־תְּהִי־בוֹ, כִּי־אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו׃ |
28 | וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת־יוֹסֵף מִן־הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת־יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף; וַיָּבִיאוּ אֶת־יוֹסֵף מִצְרָיְמָה׃ |
29 | וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל־הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין־יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָיו׃ |
30 | וַיָּשָׁב אֶל־אֶחָיו וַיֹּאמַר; הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי־בָא׃ |
31 | וַיִּקְחוּ אֶת־כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת־הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם׃ |
32 | וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, וַיָּבִיאוּ אֶל־אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ; הַכֶּר־נָא, הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם־לֹא׃ |
33 | וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף׃ |
34 | וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו, וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו; וַיִּתְאַבֵּל עַל־בְּנוֹ יָמִים רַבִּים׃ |
35 | וַיָּקֻמוּ כָל־בָּנָיו וְכָל־בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, וַיֹּאמֶר כִּי־אֵרֵד אֶל־בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה; וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו׃ |
36 | וְהַמְּדָנִים, מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל־מִצְרָיִם; לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים׃ פ
|